הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך אבן העזר כ״ז

מהדורה: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו

מקור שולחן ערוך, אבן העזר כ״ז
1 כיצד לשון הקידושין ושיאמר הוא ויתן הוא. ובו י סעיפים: בכסף כיצד נותן לה בפני שנים פרוטה או שוה פרוטה ואומר לה הרי את מקודשת לי בזה: הגה וי"א שי"ל לה כדת משה וישראל כל בו וכן נוהגין לכתחלה וכן נוהגין לקדש בטבעת ויש להם טעם בתיקוני הזוהר דעת הרב וה"ה אם אמר לה הרי את מאורסת לי או הרי את לי לאשה וכן בכל לשון שמשמעותו ל' קדושין ודאי באותו מקום ובלבד שהיא תבין שהוא ל' קדושין ואם היה מדבר עמה תחלה על עסקי קדושין ונתן לה אפי' בשתיקה הוי קדושין והוא שעדיין עסוקין באותו ענין וכ"ש אם אמר לשון קדושין ודאי אלא שאינה מבינה אותו דהוו קדושין: הגה י"א דלא בעינן מדברים באותו ענין ממש אלא מדברים מענין לענין באותו ענין שאין מדברים בקידושין רק בצרכי זיווגם מרדכי סוף האיש מקדש וכ"כ הרשב"א וי"א דלא בעינן מדברים עמה אלא כל שמדברים לפניה סגי מרדכי ריש קידושין וכן משמע ל' הטור:
2 אמר לה הרי את אשתי הרי את זקוקתי הרי את קנויה לי הרי את ארוסתי הרי את שלי הרי את ברשותי הרי את לקוחתי מקודשת: הגה אם הבינה דבריו או שדברו תחלה מעסקי קידושין הר"ן והמ"מ אבל האיש אינו נאמן לומר שלא כיון לשם קדושין ב"י בשם הרא"ש:
3 אמר לה הרי את מיועדת לי מיוחדת לי עזרתי נגדתי צלעתי סגורתי תחתי עצורתי תפוסתי הרי זו מקודשת בספק: הגה וה"ה אם אמר הרי את חרופתי אבל אמר לה הרי את נשואתי י"א שאינו כלום והוא שהיה מדבר עמה תחלה על עסקי קידושין אבל אם אינו מדבר עמה תחלה על עסקי קדושין אין חוששין למלות אלו: הגה מי שאמר לאשה שנותן לה בשביל אהבה וחבה חוששין לקדושין כי שמא אמר שנותן לה שיהיה אהבה וחבה ביניהם והוי כאלו אמר לה מיועדת לי או מיוחדת לי תשו' מיי' סוף אישות י"א דאע"ג דלשונות אלו לא מהני אם לא דבר עמה מעסקי קדושין מ"מ אם היא אומרת שקבלה לשם קדושין הוי ספק קדושין הר"ן ואפי' נתן לה בשתיקה ולא דבר כלום והיא והוא אומרים שכוונו לשם קדושין הוי קדושין במרדכי פ' האיש מקדש ותשו' מוהר"ם ובמקום דלא הוי קדושין אפי' אם חוזר אח"כ ואמר לה הרי את מקודשת לי צריך לחזור ולטול הכסף ממנה וליתן לה בתורת קדושין המ"מ בשם הרשב"א:
4 אמר לה הרי את מקודשת ולא אמר לי אינה מקודשת וכן עיקר תשו' הרא"ש אבל יש מחמירין ואומרים דהוי קדושין תמצאם בתשובת הרשב"א ורמב"ן והרא"ש כלל ל"ו ואם היה מדבר עמה על עסקי קדושין הרי זו מקודשת ואם קידש תחלה אשה אחת קדושין גמורים ואמר לאחרת בפניה תהא מקודשת ולא אמר לי ידים מוכיחות פי' כמו שהאוחז בבית יד הכלי מושך עמו הכלי עצמו כן אלה הדברים מוכיחין שמושכין אחריהם לשון לי נינהו וחוששין לקדושין:
5 יש מי שאומר שאם כשנתן לה הכסף אמר לה הריני נותנו לך בתורת קדושין הוי כאומר לי: הגה וצריך שיאמר לה לשון המוכיח להבא כגון שאומר הרי הן קדושין או קדושין יהיו אבל אמר הן קדושין לחוד אינו כלום ב"י בשם תשו' הר"י דוראן:
6 אמר לה הריני אישך הרי בעליך הריני ארוסיך אינו כלום אפי' היה מדבר עמה תחלה על עסקי קדושין משום דכתיב כי יקח ולא שיקח את עצמו נתן הכסף לא' ואמר לו הרי את חמי ולא אמר בתך מקודשת לי אין בזה כלום הגהות אלפסי פ"ק דקדושין:
7 נתנה היא לו כסף ואמרה הריני מקודשת לך אינה מקודשת:
8 נתן הוא ואמרה היא אם היה מדבר עמה על עסקי קדושין הוי ודאי קדושין ואם לאו הוי ספק קדושין ואם ענה הבעל הן בשעת נתינה הוי ודאי קדושין אפילו אין עסוקין באותו ענין:
9 נתנה היא ואמרה לו הילך דינר זה מתנה ואתקדש לך ולקחו ואמר לה הרי את מקודשת לי בהנאה זו שקבלתי ממך מתנה אם אדם חשוב הוא הרי זו מקודשת שהנא' יש לה בהיותו נהנה ממנה ובהנאה זו הקנתה עצמה לו וצריך חקירת חכם מי נקרא אדם שאינו חשוב להתירה בלא גט ויש מחמירין אפילו לא אמרה תחלה כשנתנה ואתקדש לך רק נתנה סתם ואמר לה התקדשי כו' ושתקה תשו' הרשב"א סי' תרי"ג:
10 שיעור הכסף שמקדשין בו משקל חצי שעורה כסף צרוף עין בי"ד סי' רצ"ד סעיף ו' שיעור שוה פרוטה:
פירוש הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך אבן העזר כ״ז
1 סי' כ"ז ס"א או שוה פרוטה. נ"ב בחי' רשב"א שבועות פ"ד מסתפק אם מקדש בכלים י"ל דא"צ שיהי ש"פ כמו לענין שבועה בחוה"מ סי' פ"ח:
2 שם או שוה פרוטה. נ"ב קדשה בס"ת ע' ירושלמי נדרים פ"ה ה"ה ובקרבן עדה שם:
3 שם ה"א מקודשת לי בזה. נ"ב אם לא אמר בזה. ע' תשובת מבי"ט ח"א סי' רצ"א דמהני ומחלק שם דאם אמר תהא לי מקודשת לא מהני אא"כ אמר בזה. ועי תשו' קול אלי' חאה"ע סי' ה':
4 שם הגה לקדש בטבעת. נ"ב ואם אמר ה"א מקודשת לי בטבעת זו. והי' כוס ע' לקמן סי' ל"ח בב"ש ס"ק מ"ז. וע' בתשו' שי למורה סי' נ"ז:
5 ב"ש אות ב' וקשה הא כתב הרשב"א. נ"ב במחכ"ת ז"א דהרשב"א כ"כ היכי דהנתינה יהיה קדושין בזה כיון דלהמקבל לא הוי נתינה לא הוי קידושין. אבל אם מקדש בפרוטה ע"מ שאתן לך בזה אם נתינה בע"כ שמי' נתינה מקרי קיום תנאי ובזה דן המהרי"ט די"ל דאם ירצה ליתן לה שוה כסף והיא אינה רוצי' לא מקרי קיום תנאי וברור. וע' תשובת ב' דינים קדושין סי' ג':
6 שם אות ג' הר"ז ס' קדושין. נ"ב ע' לקמן רסי' ל' בב"ש דכוונת שוקא איננו כי אם במקום אסיפת התגרים למשא ומתן ובעת אסיפתן שם שאז נראה כאלו קנין אשה שוה לשארי שם. וע' תשובת הראנ"ח ח"א סימן פ"ה. ולענין קדושין בלילה ע' שער המלך ריש הל' גרושין:
7 ס"ד ולא אמר לי אינה מקודשת. נ"ב אף שהיא משודכת לו מכבר. תשו' תשב"ץ ח"ד טור ב' סי' ד'. ותשובת מבי"ט סימן קכ"ז:
8 שם על עסקי קדושין הר"ז מקודשת. נ"ב ואם דיבר עמה בעסק קדושין. אבל לא למי או שאמר הרי את מקודשת ולא אמר לי ואח"כ אמר ה"א צלעתי. נלע"ד דהוי קדושין דמכח דבריו תחלה מעסק קדושין מבינה דצלעתי לשון קדושין וממילא ידעה דמקדשה לעצמו מלשון צלעתי דמדבר בעדו:
9 ב"ש אות י"ט רי"ו מחמיר. נ"ב הובא בב"י סימן קל"ו:
10 ס"ח הוי ס' קדושין. נ"ב ואם היה המקדש י"ג שנים ובדקו ולא הביא ב"ש אף דבדאורייתא חיישי' לשמא נשרו מ"מ י"ל דהוי ס"ס כיון דהקדושין בעצמם המה ג"כ רק ספק ע' תשו' מהריב"ל ח"א כ"ג סי' י"ג ובתשובת רש"ך ח"ב סימן קכ"ח: